<h1>ראבי"ה סימן תקט"ו</h1>
<h2>דף קו.</h2>
רבא חזייה לההוא גברא דקא גחין ושתי. משום שכל אחד ואחד כוסו בידו לא הוצרך להמתין עד שיטעום המברך קודם, כדאיתא בירושלמי [ברכות פ"ו ה"א]. וגם אין צריך להטיל מכוס ברכה לכוסם. והיכא שבירך ושפך כוסו עד שלא שתה, והביאו לו כוס אחר צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן, דגרסינן בירושלמי ברכות [פרק כיצד מברכין] [שם] רב זעירא בעי ההוא תרמוסא דמברך עליה ונפל מיניה מהו מברכין עליה זימנא תנינא ומה בינו לבין אמת המים התם לכך נתכוון מתחלה הכא לא נתכוין מתחילה. פירוש גבי אמת המים בקי[א] הוא במרוצת המים, ודעתו הוא שתהא ברכתו על המים הנגררים בפיו לשתות, מה שאין כן בתורמוס. ובהלכות גדולות כתב היכא דיהבו ליה כסא לקדושי וקדיש ואישתלי ולא טעים ושקליה (ל)אחרא ושתיה מייתו ליה כסא אחרינא ומברך עליה בורא פרי הגפן ושתי דאמר מר [לקמן ק"ז ע"א] המקדש אם טעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא.
<h2>דף קז.</h2>
אמר רבא הילכתא טעם מקדש ומבדיל ומי שלא קידש בערב שבת מקדש כל היום כולו מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת. ובהלכות גדולות ובפירוש רבינו חננאל ובפסקי רב[ינו האלפסי] גרס בתרוויהו כל היום כולו.
